וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. ז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי-כֵן. ח וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.
-
יום שני הוא מן יום כזה שלא קורה בו משהו מיוחד, זה יום שנוצר בו הרקיע המבדיל/מפריד בין שמיים וארץ, כנראה שבהתחלה הם (הארץ והשמיים) היו מחוברים אחד לשני, ובאותו יום שני של הבריאה הם הופרדו.
ביום השני לבריאה לא כתוב "ויהי טוב" כשאר ימות השבוע, וזאת מעצם שהשמיים והארץ היו בעצב על שום שנאלצו להיפרד.
בטרום הבריאה השמיים הארץ היו כיחידה אחת שלמה, לא היה טוב ורע, הכל היה בשלמות אחת ובהרמוניה, לא היו מחיצות והגדרות, כי אם הכל היה ופעל בשלמות וכיחידה אחת שלמה.
-
לקטע זה, ראיתי לנכון להביא את שיר מספר 13 בחלק ג' מתקופת החושך:
13
-
לקטע זה, ראיתי לנכון להביא את שיר מספר 13 בחלק ג' מתקופת החושך:
13
נחתכים מים
קנה אור
אות פלאש סער,
ניקווים,
נשבר אל תהום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה